עַכְשָׁיו רֵאשִׁית קַיִץ.
הַקָּמָה נְכוֹנָה לַקָּצִיר.
וְכָל הַהַתְחָלוֹת יָפוֹת וּצְעִירוֹת,
כְּמוֹ אֶפְשָׁרוּת פְּתוּחָה,
וְלֹא כָּלוּ כָּל הַקִּצִּים.

(-) חיים גורי

גם החודש, מתחת ומעל לפני השטח ממשיכים להתקדם תהליכים שמחזיקים אופק: חיבורים חדשים, תובנות שקטות, התחייבויות מחודשות.

הניוזלטר הזה מביא אליכם חלק מהרגעים ומההזדמנויות האלה – בתוך ימי המציאות המורכבת והמאתגרת.

קהילת "תתחדשו" יצאה לדרך. קהילה לומדת של חברי וחברות רשת בשנה הראשונה לתפקידם אשר נפגשים במסגרת סמינר של שישה מפגשים. הלמידה בקהילה מאפשרת התבוננות אישית וקבוצתית על נקודות דמיון ושוני בין תפקידים, זיהוי דפוסים במעברים מקצועיים ורפלקציה על האתגרים וההזדמנויות בשלב הכניסה.

הקבוצה נבנתה מתוך התפיסה שלמידה מתרחשת במיטבה בתוך מרחב בטוח, המחזיק אמון, רפלקציה וליווי מתמשך. מעבר ללמידה האישית, נוצר גם מרחב קבוצתי משמעותי לבניית שותפויות עדינות ולפיתוח המשגה משותפת. קהילה זו היא חלק מתשתית רחבה יותר של קהילות למידה שנבנות בימים אלו עם מיזמי הרשת – ביניהן גם קבוצת המנטורים והקהילה העתידית בתחום החינוך במסגרת עולמות התוכן 20.80.

השבוע קיימנו את סבבי ימי ההערכה הראשונים לתכנית העמיתים מחזור י"ד. קרוב ל-230 מועמדים ומועמדות השתתפו בימים אלו, מתוך 876 שהגישו מועמדות לתכנית.
תודה גדולה ליותר מ-200 מחברי וחברות הרשת שהגיעו לקחת חלק משמעותי בתהליך ההערכה בנוכחות, בהובלה ובתרומה המקצועית.

כנס "משיקום לצמיחה" של מנהלת תקומה, בשותפות עם "עתיד לעוטף" ובליווי מעוז- מתכניות שיקום לתכניות פיתוח ארוכות טווח עבור יישובי העוטף.

מעל 500 שותפים מהשלטון המקומי, הממשלה והחברה האזרחית לקחו חלק בכנס, שהציג את כיווני הפעולה של מנהלת תקומה לשנים הקרובות, תוך הנחת תשתית לשיתופי פעולה אזוריים במגוון רחב של תחומים – ביניהם צעירים וסטודנטים, צמיחה דמוגרפית, תיירות, חיזוק הרשויות ופיתוח כלכלי.

הכנס התקיים בסיום שנת היישום הראשונה, עם כניסתו של אביעד פרידמן לתפקיד מנכ"ל תקומה, ואישור החוק המאפשר לראשונה תכנון כולל של פיתוח לצד שיקום.
במהלך הכנס הוצגה "תמונת עתיד" רב־תחומית, והוא אפשר שיח פתוח על סדרי עדיפויות ונקודות עיוורון, וגיבוש כיווני פעולה משותפים לקראת שלב היישום בשטח.
בין המהלכים שגובשו: הקמה של קהילות עסקיות אזוריות, חיבור בין עסקים קטנים לתעשיות מגוונות, פיתוח מודלים גמישים למגורים – בהם מבנים יבילים, בתי אגודה ושכונות ייעודיות לאנשי מקצוע, וכן יצירת זירות השקעה חדשות כמו ירידי השקעות.
תחום התיירות נבחן כמנוע צמיחה אזורי, עם תכנון של "חבילת ערך" מקומית למשקיעים הכוללת חיבור לתחבורה, תיירות מורשת, ואנרגיה מתקדמת.
הכנס חיזק את ההבנה שצמיחה אזורית ושיקום ארוך טווח מתאפשרים רק מתוך אמון הדדי, תכנון גמיש, ומחויבות משותפת לעיצוב עתיד החבל.

השבוע התקיים המפגש האחרון בתכנית ההכשרה של "החממה" לאנשי ונשות חינוך בנגב המערבי, בשיתוף עם קרן 'הביתה' וחברת הרשת סיגל מורן. התכנית שנועדה לבנות אקוסיסטם ולהנביט מהלכי שינוי ויוזמות אזוריות, הגיעה השבוע לשיא, בהאקתון של חידוד תיאורית השינוי ורעיונאות לכיווני פעולה.

הצוותים עסקו בעידוד מצויינות לימודית, טיוב מעברים בין ביה"ס היסודי וחטיבת הביניים, כדי לצמצם בעיות רגשיות וחברתיות, שיפור הקשר בין מוסדות החינוך והקהילה, ניצול מיטבי של תקציבים ורבות נוספות. להאקתון הגיעו חברי רשת, אשר הצטרפו לשולחנות כמומחי תחום, מייעצים בפתרונות, מדייקים כיוונים ומחזקים מוטיבציה.
תוכנית ההכשרה של החממה - סוף. עכשיו מתחילים!

תכנית ההאצה לפיתוח התיירות בכנרת-עמקים, ביוזמת חברי רשת מעוז, מפעל הפיס ואשכול כנרת-עמקים, סיכמה השבוע את שלב הפיילוט. לאורך מספר חודשים הוכשרו המשתתפים בכלי מנהיגות בונה אמון, כדי להתמודד עם החסמים לשיתוף פעולה בין 15 רשויות שונות – בהן טבריה, אל-בטוף, בית שאן, עמק המעיינות, עילבון, טורעאן, כפר תבור, מג'אר, הגליל התחתון ואחרות.

במהלך התכנית נחשפו המשתתפים למודלים של פיתוח תיירות אזורית ולמדו מאנשי מפתח בתחום, לצד קידום יוזמות שמטרתן לייצר סיפור תיירות משותף ולחזק את הכלכלה המקומית. מפגש הסיום סימן שלב של גיבוש כיוון וחשיבה מעשית לעתיד. הוא נפתח בשיח בין 15 ראשי הרשויות למנכ"ל מפעל הפיס, שהתמקד בתיירות כמנוע לצמיחה כלכלית וחברתית. מתוך המפגש עלתה הבנה משותפת כי הגברת משך השהות של תיירים, הגדלת מספר המבקרים והרחבת ההכנסות לעסקים ולרשויות – מחייבות פעולה מתואמת ושותפות הדוקה בין כל היישובים.
במהלך היום הוצגו שלושה תוצרים מרכזיים: הקמת פורום תיירות כנרת-עמקים ויצירת מבנה פעולה יציב עבורו, השקת "אביב בגליל" – פלטפורמה דיגיטלית המאגדת מסלולים ונקודות עניין שנבחרו על ידי הרשויות, כבסיס לבחינת האימפקט הכלכלי והחברתי של שותפות אזורית בתיירות, וגיבוש מודל עסקי למנהלת תיירות אזורית, שיבטיח קיימות ארוכת טווח והכנסות מתמשכות לאזור.
התהליך כולו הוכיח שפיתוח תיירותי משמעותי הוא לא רק יעד כלכלי אלא אמצעי לבניית אמון, חיזוק קשרים אזוריים, ויצירת עתיד משותף לצפון.

בחורה שבנגב מתהווה בימים אלו מהלך לבניית אקוסיסטם לקידום תעסוקה איכותית, בהובלת חברת הרשת שירה אוחנה, מנכ"לית הרשות המקומית.

ב-2040 60% מהעובדים בנגב בגילאי 25-40 יהיו מהחברה הבדואית ולאור נתוני השתלבות נמוכים בשוק התעסוקה האיכותית הוחלט להוביל שינויי המשלב שותפים ממגזרים רבים. המהלך אותי מובילה שירה בליווי מעוז נולד מתוך הבנה שהדרך להתמודד עם חסמים מערכתיים בתעסוקה מחייבת פעולה משותפת – בין מגזרים, בין ארגונים ובין עולמות תוכן במטרה לעבור מהשקעות מפוזרות לאסטרטגיה משותפת ומתוך התפיסה שרשות מקומית יכולה לנהל ולתכלל את ההשקעות השונות כדי שישיאו ערך גבוה יותר.

האקוסיסטם כולל נציגים מהמגזר הציבורי, החברה האזרחית, המגזר העסקי, אקדמיה, פילנתרופיה, תושבים מקומיים, אגפי הרשות, יזמים, מערכות החינוך, מנהלי בתי הספר– כולם פועלים יחד ליצירת שינוי מבני וכלים חדשניים שישפרו את מפת ההזדמנויות לתושבי חורה. צוות מעוז מלווה את שירה וצוות הרשות בעיצוב האסטרטגי של המהלך באופן שיקדם את המעבר מאקוסיסטם רחב לצוותי משימה ממוקדים המקדמים תוצאות במציאות.
 עד כה התקיימו שני מפגשי עיצוב אליהם הגיעו מעל 100 משתתפים  מיותר מ-40 ארגונים שונים, ובשבועות הקרובים ייערך מפגש העיצוב האחרון – ממנו יצאו צוותי משימה משותפים לשנת פיילוט. בשנה זו יפעלו לקידום פתרונות ממוקדים, המחייבים עיניים מגוונות, שפה של אחריות משותפת, והכרה בכך שאתגרים סבוכים ניתנים לפתרון רק כשפועלים יחד.

בעידן שבו הרשויות המקומיות נדרשות לא רק לנהל אלא גם להנהיג, לעצב ולהוביל שינוי – קרנות עירוניות הופכות לכלי חיוני. הן מאפשרות גיוס משאבים, שותפות עם פילנתרופיה ועם המגזר השלישי, והשקעה ביוזמות חדשניות בתחומים מגוונים. הקרנות נהנות מגמישות פעולה ועצמאות יחסית – המאפשרות להן להגיב במהירות לצרכים משתנים ולייצר אימפקט מדויק וממוקד בקהילה.

בחודשים האחרונים מלווה מיזם מקום את פורום הקרנות – קבוצה המאגדת כ-30 קרנות עירוניות מכל רחבי הארץ, בתהליך עיצוב של תמונת עתיד חדשה לשדה. התהליך כולל בחינה מעשית של תפקיד הקרנות תוך התמקדות בפרויקט יישומי בשטח, והוכחת יכולת לשינוי ממשי הן עבור הקרנות והן עבור הרשויות המקומיות שעמן הן פועלות.
המהלך מגבש חזון בהיר, מפתח שפה משותפת, ומייצר תשתית פעולה שתשקף את ערכו של הפורום כמנוע לחיבורים, פיתוח מענים ושיפור איכות החיים בזירה המקומית.
בשלב זה מגובשים כיווני פעולה מעשיים ונאספות תובנות מהשטח לקראת ניסוח הצעת ערך ממוקדת ותוכנית פעולה שעתידה לצאת לדרך בחודשים הקרובים.
זו ההזדמנות לבנות יחד את התשתית שתאפשר לקרנות להפוך לשחקן מפתח בפיתוח החברתי של ישראל המקומית.

השבוע התקיים מסע לימודי לפולין במסגרת תכנית "חושבים רחוק" לפיתוח מנהיגות מנהלים בדרג ביניים באגף החשב הכללי במשרד האוצר. המשתתפים בקרו במרכז היהודי הגדול בעולם בתקופה שקדמה למלחמת העולם השניה, ביקור שמאפשר עיסוק בסוגיות היסטוריות דרך בחינת היבטים מוסריים ומנהיגותיים, תוך חיבור למציאות העכשווית.

הלמידה במסע עסקה בדילמות מוסריות של מנהיגים ומנהיגות וכיצד ההיסטוריה ממשיכה לעצב את המציאות של ימינו. הקבוצה דנה בחשיבות אפשרות הבחירה, ברוח האדם ובתפיסת התפקיד שלהם כמשרתי הציבור. דרך הרחקת עדות ומפגש מטלטל עם העבר, נפתחה הזדמנות לרפלקציה אישית על תפקיד, בחירה ומשמעות דווקא מתוך המרחק. מסע אל העבר, שכולו מבט קדימה.

הזדמנות להצטרף לחוויית למידה משמעותית באמון גבוה, עם קבוצה מגוונת של מנהיגים/ות משפיעים מהרשת.

תכנית ‘מנהיגות 20.80’ ברשת מעוז היא מרחב למידה והעמקה למנהיגים ומנהיגות המעניק כלים להתמודדות עם אתגרים משולחנות העבודה המושפעים ממרחבי חוסר הסכמה ומחלוקות, יחד עם פיתוח יכולות מקצועיות ומנהיגותיות להובלת מהלכים לחיזוק החוסן החברתי כלכלי במציאות הישראלית.

לאורך התוכנית ישתתפו חברי הרשת בסדרת מפגשים בישראל בהובלת צוות מעוז, ובתוכנית EXECUTIVE ייעודית בבית הספר למנהל עסקים INSEAD בצרפת, אחד מבתי הספר המובילים בעולם המתמחה במנהל עסקים ובעבודה עם מנהיגות בינלאומית, בהובלתה של פרופ’ אלה מירון-ספקטור, מומחית במנהיגות פרדוקסלית.

סגירת ההרשמה לתכנית ביום ראשון, 18.5, כ' באייר תשפ"ה.

מידע על התוכנית, על תהליך ההרשמה וההתאמה כאן

חברי וחברות רשת יקרים, אנחנו מזמינות אתכם/ן למפגש למידה ועבודה עם אורית חלמיש, מנהלת פיתוח ארגוני ולמידה גלובלית בסודהסטרים וחברת רשת מעוז.

במהלך הערב נעמיק בסוגיות של מחוברות עובדים ונעסוק בשאלות הקשורות לשימור וגיוס כ"א במערכת, בבידול בין ארגוני הבריאות השונים, נפגוש הדגמות ממערכות אחרות ונלמד מודלים מקצועיים מתחומי ה-HR.

להרשמה

זימונים לאירוע השנתי נשלחו ליומנים שלכם. עקבו אחרי הפרסומים.

זו כנראה שאלת מיליון הדולר: מה לעשות כדי להתאושש בהצלחה ממשבר אמון? לפי חוקרי BCG (Boston Consulting Group), הדבר החשוב ביותר הוא להפגין ביצועיות ברמה גבוהה מאוד, ולא רק להתמקד בתיקון הליקויים: "כדי לבנות אמון, חברות צריכות להתמקד בלעשות את מה שהן ממילא עושות טוב – ולעשות זאת טוב יותר".

לאחרונה פורסמו תוצאותיו של מחקר בן שלוש שנים שבחן כיצד 177 חברות ענק עסקיות התמודדו עם משברי אמון. המחקר התבסס על אלגוריתם של בינה מלאכותית (AI) שבחן ידיעות חדשותיות ומדיה חברתית. אמון הוגדר במחקר כיכולת של חברה לעמוד בהתחייבויותיה לשותפיה השונים לאורך זמן, והוא פורק לארבעה מימדים: יכולת מקצועית, הוגנות, שקיפות וחוסן.

מסקנות המחקר:

אם חוויתם משבר אמון אתם לא לבד. כמעט 30% מחברות הענק שהשתתפו במחקר חוו משבר אמון, וזאת על אף שחלקן היו בטוחות שרוחשים להן אמון רב.

ברוב המקרים החברות הביאו על עצמן את משברי האמון. רוב משברי האמון (80%) נבעו מאירועים פנימיים, כמו שחיתות, הונאות, זליגת מידע, או תאונות ותקלות. רק 20% מהם נבעו מסיבות חיצוניות כמו שינויים רגולטוריים וחרם צרכנים.

ברגע שמאבדים אמון קשה לבנות אותו מחדש, אך זה אפשרי. שני מרכיבים מרכזיים התגלו כרלוונטיים במיוחד להתמודדות מוצלחת: חוסן ומסוגלות מקצועית. החוסן משמעו תגובה מיידית למשבר ולקיחת אחריות, שמאותתים שהחברה מתייחסת אליו ברצינות ופועלת כדי לתקן את מה שנפגע. מסוגלות מקצועית משמעה חיזוק עסקי הליבה והצטיינות שמעידה שהחברה עושה מעל ומעבר כדי לעמוד במחויבויות שלה. חברות שהיו גבוהות בשני המאפיינים הללו התאוששו ממשברי אמון בקצב גבוה עד פי 10 מהממוצע.

ומה ניתן לקחת מפה לשולחן העבודה שלנו?

רוב משברי האמון נולדים דווקא בתוך הארגונים, ולכן הכרחי להפנות את תשומת הלב פנימה, למשברים שעלולים להתפתח בתוך הבית.

גם אם כל הסימנים מעידים שרוחשים לארגון, למוצריו ולשירותיו אמון רב, חשוב לשמור על ערנות לגורמי סיכון ולנטר באופן מתמשך סטטוס האמון.

ולבסוף, כשמתמודדים עם משבר אמון חשוב לכוון את המאמצים גם להגברת הביצועיות והמקצועיות – כולל בשירותים ובמוצרים שלא עוררו באופן ישיר את המשבר.

לדו"ח המלא